מספר ימים לאחר הפיגוע בבלגיה בו נפצעו 2 חסידי בלעזא, התראיין אחד הפצועים, חיים וינטרניץ, למוטי לביא במהדורת הבוקר ב'קול חי'. במהלך הראיון שחזר הפצוע את הרגעים הדרמטיים שלאחר הפיצוץ בשדה התעופה. "ביום רביעי הקרוב אנו אמורים לעבור ניתוח נוסף", סיפר וינטרניץ. "אני מרגיש שאני חייב הכל לה', ראיתי השגחה פרטית, איך שהוא שמר עלינו, איך שהוא כיוון אותנו".

"אני זוכר הכל מהתחלה עד הסוף", שחזר הפצוע את הקורות עמו בבוקר בו התרחש הפיגוע ב נהרגו 34 בני אדם. "פחדתי שאאבד הכרה, אבל ברוך ה' הייתי בהכרה מלאה. הייתי שרוע בכניסה לאולם סמוך לדלת, הבת שלי הייתה איתי וברגע האחרון שלחתי גם את אשתי וכך נשארנו רק אני וגיסי ביחד, ואז שמענו את הפיצוץ הראשון והתחלנו לברוח".

וינטרניץ הוסיף כי אחר כך נודע להם שעמדו ממש בסמוך למקום הפיצוץ השני, "אם לא היינו מתרחקים מהמקום, לא היית מדבר איתי עכשיו. ברחנו לצד השני וכך ניצלנו".

תחילה לא הבין הפצוע כי מדובר בפיגוע, "גיסי אמר לי בהתחלה שצריך לברוח, את הפיצוץ השני לא שמעתי אלא רק הרגשתי את ההדף שממנו נפלתי לרצפה וחשתי שזהו. אמרתי 'שמע ישראל'. אחרי זה המשכתי לברוח וראיתי שהרגל שלי לא מחזיקה אותי, שאני נופל, התחלתי לצעוק לאנשים וראיתי הרבה פצועים. קפצתי על הרגל השניה, אמרו לי שאני צריך לרדת במעלית, ורצתי לשם בעוד שהרגל שלי מלאה דם".

ביציאה מהמעלית המתין לו איש מגופי ההצלה, "היה שם גוי, ממש חסיד אומות העולם, הוציא אותי מהבניין, הושיב אותי על כסא ולאחר מכן סחב אותי שוב למקום אחר והעביר אותי לאמבולנס ממנו עברתי למרפאה מסויימת. לאחר כמה שעות, העבירו אותי לבית החולים ולאחריו לבית חולים נוסף שם ניתחו אותי".

לאחר כמה ימים הגיע העסקן הרפואי מוטי פריד לבית החולים וסייע בהעברתם של הפצועים ארצה. "מוטי ממש לקח את העניין ברצינות והגיע במיוחד לבית החולים ועזר לנו בכל העניינים הטכניים וכל מה שצריכים למרות כל המכשולות והקושי שהיה. הוא היה ממש כמו מלאך משמים".

הפצוע השני היה גיסו של וינטרניץ, "הוא היה במצב קשה יותר ממני, עשרה ימים הוא היה מורדם ומונשם. עכשיו ברוך ה' הוא התעורר והוא מדבר. המצב שלו יותר טוב משבת".

באשר לאשתו ובתו סיפר וינטרניץ כי ידע כמעט בבירור שהם ניצלו, "שמעתי איפה היה הפיצוץ הראשון, וראיתי איפה היה הפיצוץ השני וידעתי שהם לא היו שם. דיברתי עם אבא שלי ואז נודע לי שאשתי והבת שלי ניצלו ולאחר כמה שעות שהמתינו יחד עם שאר הניצולים, הגיעו לבית. רואים את יד ה' שהציל אותנו".